#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ס. 1 מה טעמו של ר&quot;ש שאמר שבן נח מוזהר על הכישוף? <p dir=""rtl"">[ומה הדין שאר מיני כישוף?]</p>"	"כתיב &quot;מכשפה לא תחיה&quot; וסמיך ליה &quot;כל שכב עם בהמה מות יומת&quot;, כל שישנו בכלל כל שכב עם בהמה ישנו בכלל מכשפה לא תחיה.<p dir=""rtl"">(לעיל נו: בהמשך הברייתא) רבי יוסי אומר כל האמור בפרשת כישוף בן נח מוזהר עליו &quot;לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודורש אל המתים ... ובגלל התועבת האלה ה' אלהיך מוריש אותם מפניך&quot; ולא ענש אלא אם כן הזהיר.</p>"	סנהדרין ס.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס. 2 מנין לר&quot;א שבן נח מוזהר על הכלאים, ובאיזה כלאים נאסר?	אמר שמואל &quot;את חקתי תשמרו' קודם אמר חוקים ואח&quot;כ תשמרו משמע חוקים שחקקתי לך כבר. 'בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים&quot; מה בהמתך בהרבעה אף שדך בהרכבה, מה בהמתך בין בארץ בין בחוצה לארץ אף שדך בין בארץ בין בחוצה לארץ. לכן נאסר רק בהרבעת בהמה ובהרכבת אילן, אבל שאר כלאים שאינם הרכבה ואינם נוהגים בחו&quot;ל אינו מוזהר עליהם.	סנהדרין ס.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס. 3 מה שנקטה המשנה יכה יוסי את יוסי האם זה בדוקא?	זה בדוקא, ללמדנו שם בן ד' אותיות חייב עליו ולא בן שני אותיות וכן לא בעינן שם רבה (בן מ&quot;ב אותיות).	סנהדרין ס.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס. 4 שנינו במשנה גבי עדות מברך ה' 'נגמר הדין... והדיינין עומדין על רגליהן וקורעין ולא מאחין' מנלן?	"עומדין - ק&quot;ו מעגלון מלך מאוב שעמד כשאמר לו אהוד דבר אלוקים לי אליך, והוא היה גוי ולא ידע אלא כנוי, ק&quot;ו לישראל ושם המפורש.<p dir=""rtl"">קורעין - דכתיב &quot;ויבא אליקים בן חלקיהו ... אל חזקיהו קרועי בגדים ויגידו לו את דברי רבשקה&quot;.</p><p dir=""rtl"">ולא מאחין - שנאמר באלישע &quot;ויקרעם לשנים קרעים&quot; שהם קרועים לעולמים.</p>"	סנהדרין ס.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס. 5 השומע ברכת ה' מפי אחר, מי שכבר שמע וקרע, האם חייבים לקרוע ומהיכן נלמד?	"השומע מפי השומע חייב לקרוע, כמו ששנינו שהדיינים קורעים.<p dir=""rtl"">העדים אינם צריכם לקרוע שוב שקרעו בשעת שמיעה וכתיב &quot;ויהי כשמע המלך חזקיהו ויקרע את בגדיו&quot; המלך חזקיהו קרע והם לא קרעו.</p>"	סנהדרין ס.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ס. 6 השומע אזכרה מפי גוי האם חייב לקרוע, והאם קורעים רק על שם המיוחד?	"רב יהודה אמר שמואל אינו חייב {ורבשקה ישראל מומר היה}. עוד אמר שאינו קורע אלא על שם המיוחד לאפוקי כינוי דלא.<p dir=""rtl"">ר' חייא חולק על שניהם שאמר שהטעם שלא קורעים בזמן הזה שהבגד ימלא קרעים, וזה ודאי רק גוים מופקרים, והם אינם בקיאים בשם המפורש אלא בכינוי.</p>"	סנהדרין ס.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ס. 7 אף אני כמוהו האם כשר בדיני ממונות ובדיני נפשות?<p dir=""rtl"">[סיפא דמתניתין 'והשלישי אומר אף אני כמוהו כמאן?]</p>"	"לכתחילה ודאי צריך לומר את העדות מפורש, אלא דייק ר&quot;ל מדאמרו במברך ה' שהשני אומר אף אני כמוהו, ש&quot;מ שמדאורייתא זה מספיק, ורק משום מעלה הצריכו לומר מפורש, והיכי דלא אפשר אוקמוה אדאורייתא.<p dir=""rtl"">[והשלישי אומר אף אני כמוהו - כר&quot;ע שמקיש שלשה לשנים.]</p>"	סנהדרין ס.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ס: 1 העובד עבודה זרה אחד העובד ואחד המזבח וכו' מהו העובד? <p dir=""rtl"">ומדוע לא תני זורק הדם?</p>"	"אמר ר' ירמיה: אחד העובד כדרכה, ואחד המזבח ואחד המקטר ואחד המנסך ואחד המשתחוה אפילו שלא כדרכה. [לקמן סא: אביי הבין אחד העובד מאהבה ומיראה.]<p dir=""rtl"">הא דלא חשיב זורק - ביאר אביי משום שהוא בכלל מנסך, כדכתיב &quot;בל אסיך נסכיהם מדם&quot;.</p>"	סנהדרין ס:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ס: 2 זובח ושאר עבודות, משתחוה, מגפף ומנשק וכד' לע&quot;ז האם חייב ומנין?<p dir=""rtl"">ומה יש להקשות על זה?</p>"	"זובח - חייב מדכתיב &quot;זובח לאלהים יחרם&quot; שאר עבודות - מדכתיב &quot;בלתי לה' לבדו&quot; ריקן כל העבודות לשם המיוחד.<p dir=""rtl"">השתחואה שאינה עבודת פנים - נלמדה מדכתיב &quot;וילך ויעבד אלהים אחרים וישתחו להם&quot; וסמיך ליה &quot;והוצאת את האיש ההוא וגו'&quot;. ואזהרתו מדכתיב &quot;לא תשתחוה לאל אחר&quot;.</p><p dir=""rtl"">מגפף מנשק וכד' - פטור דזביחה יצאה מכלל &quot;וילך ויעבוד אלהים אחרים&quot; להקיש אליה שרק עבודת כעין פנים, ויצאה השתחואה לדון לעצמה אף שאינה עבודת פנים.</p><p dir=""rtl"">רבא בר חנן שאל את אביי מדוע שלא נאמר שהשתחואה ללמד על הכלל יצאה כל שהוא דרך כבוד, וזביחה נכתבה לענין אחר דמחשבין מעבודה לעבודה וחייב על מחשבה זו. ולפי זה &quot;איכה יעבדו&quot; שלמדנו לכדרכה נצרך לפטור פוער עצמו למרקוליס. רב פפא נראה שהסכים עם השאלה דבעינן קרא לקטלא, אבל רב אחא בריה דרב איקא אמר שאף אם הבהמה מותרת גברא בר קטלא אף בלא קרא.</p>"	סנהדרין ס:		
